#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פג. עצמות קדשים ששמשו נותר האם דינם כנותר לטמאות את הידים ולהשרף ומדוע?<p dir=""rtl"">כיצד תתבאר הבריתא 'כל עצמות הקדשים אין טעונין שריפה חוץ מעצמות הפסח מפני התקלה' (2)?</p>"	"רב מרי בר אבוה בשם ר' יצחק אמר שמטמאות את הידים משום דנעשו בסיס לדבר האסור ולפי זה בעי שריפה.<p dir=""rtl"">אם כן אין לבאר הבריתא כפשוטה שהרי נעשה בסיס לדבר האסור, לכן ביאר רנב&quot;י כשמצאן חלוצים, ובעצמות קדשים תולים שחלצם קודם שנעשו נותר, ואם כן לא נעשו בסיס לדבר האסור, אבל עצמות פסח שאסור לחלצם מסתבר שנחלצו אחר שנעשו נותר, ושורפם. רב זביד ביאר שמצאן צבורים צבורים וחלקם חלוצים, בשאר קדשים תולים שכולם חלוצים, אבל בפסח אין לתלות שגם השאר חלוצים, שהרי אסור לשברם (אבל את החלוצים ודאי אינו צריך לשרוף אף בפסח ולא חוששים שנחלצו אחר שנעשו נותר)</p>"	פסחים פג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פג: גידים האם דינם כבשר?<p dir=""rtl"">ומה הביאור במשנה העצמות והגידים ישרפו בט&quot;ז?</p>"	"א''ר יהודה אמר רב כל הגידין בשר חוץ מגידי צואר.<p dir=""rtl"">אין לפרש את המשנה בסתם גידים, משום דבעי לאכלם ואם נשארו הם בכלל נותר, לולי דברי רב ניתן לפרש בגידי צואר, אבל אחר דברי רב, ביאר רב חסדא בגיד הנשה אליבא דר&quot;י שאומר אינה נוהגת אלא באחת ומספקא ליה אי ימין או שמאל (ורק דעת נוטה של ימין), אם נאמר דעת מכרעת של ימין (וכן מסיק בחולין צא.), י&quot;ל כשהוכרו ולבסוף נתערבו, רב אשי ביאר בשמנו של גיד, שמותר מעיקר הדין וישראל קדושים נהגו בו איסור, רבינא ביאר בגיד החיצון, דאמר רב יהודה אמר שמואל פנימי חייבים עליו וחיצון אסור רק מדרבנן.</p>"	פסחים פג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פג: אמאי אין שורפים קדשים ביו&quot;ט ובשבת הרי עשה דוחה לא תעשה (4)?	"חזקיה אמר &quot;לא תותירו ממנו עד בוקר והנותר ממנו עד בוקר באש תשרופו&quot; ליתן לו בקר שני לשריפתו. <p dir=""rtl"">אביי אמר אמר &quot;עולת שבת בשבתו&quot; ולא עולת חול בשבת ולא עולת חול ביום טוב.</p><p dir=""rtl"">רבא אמר אמר &quot;הוא לבדו יעשה לכם&quot; הוא ולא מכשיריו לבדו ולא מילה שלא בזמנה הבאה מק''ו. </p><p dir=""rtl"">רב אשי אמר &quot;שבתון&quot; די''ט עשה הוא, ואין עשה דוחה לא תעשה ועשה.</p>"	פסחים פג:		
